ידוע מזמן שעוגנים לא מתנהגים בצורה זהה תחת עומסים סטטיים ודינמיים (כגון רעידת אדמה, פיצוץ, מחזורים בזמן ממושך). בשנות ה-70, פתרו את הבעיה בתוספת של מקדם בטחון 3 על כל עומס דינמי. כלומר, אם לדוגמא חישבנו שהעומס מפעיל 1 ק''ג, היינו חייבים להתחשב בתכנון ב-3 ק''ג כי העומס היה דינאמי.
מאז, התקדמנו. מחקרים הוכיחו שיש עוגנים המתנהגים אפילו טוב יותר תחת עומסים של פיצוץ מתחת עומסים סטטיים. אנחנו גם חווים בשטח אותן תוצאות כשבוחנים מערכות נגד הדף מחוברים על ידי עוגנים.
מה הם העוגנים שטובים בשליפה לעומסי פיצוץ ואיזה פחות טובים :
1- עוגן חץ
העוגן המכני הכי סטנדרטי לבנייה. העוגני חץ הטובים ביותר בעולם מחזיקים 30% פחות תחת עומסים דינאמיים בהשוואה לעומסים סטטיים. העוגני חץ הרגילים מחזיקים שליש מהעומס סטטי. לא תהיה בלימה ניכרת של אנרגיה לפני ההרס. העוגן חץ אינו פתרון טוב לעומסי פיצוץ לפי דעתנו.
התנהגות עוגן חץ תחת עומסים סטטיים ודינמיים
2- עוגן דינמי
תחת עומסים דינאמיים, העוגן מחזיק בין 0 ל-80% יותר בעומסי שליפה. הכשל בעקבות פיצוץ הינו פתאומי. העוגן בהחלט אופציה ראויה.
התנהגות עוגן דינמי תחת עומסים סטטיים ודינמיים
3- העוגן כימי
תחת עומסים דינאמיים, העוגן כימי מחזיק בין 0 ל-80% יותר בעומסי שליפה. הכשל הינו הדרגתי עם ספיגת אנרגיה מסוימת. פתרון מאוד ראוי ומומלץ במיוחד כשהעומסים מאוד גבוהים וכשהבטון ברקע חלש או סדוק.
4- בורג בטון
הברגים מחזיקים בין 0 ל-80% יותר עומסי שליפה תחת עומסים דינמיים. הכשל נגרם על ידי הגדלת של הריכוך לכל אורך ההברגה כתוצאה מהכוח שליפה שמופעל על הבורג. זה מייצר מצב שבו ככל שהעומס שליפה גבוהה, הריכוך גודל וההתנהגדות של הבורג בהתאם. תהליך זה גורם בזמן שחרור חלקי של הבורג ספיגת אנרגיה גדולה מאוד וכשל מאוד הדרגתי. זה בדיוק מה שאנחנו בדרך מצפים ממערכות של בלימת אנרגיה במערכת המגן נגד פיצוץ. הבורג בטון הינו לפי דעתנו הפתרון הטוב ביותר.
מילה אחרונה : העובדה שעוגן מאושר לעומסים דינאמיים לפי התקן אירופאי משמעותה רק שהעוגן נבדק לעומסים מסוג זה. זה לא אומר כלום על טיב תפקודו תחת עומסים דינאמיים. רב המתכננים רק דורשים את האישור התקני ואז משתמשים בתכנון שלהם בעומסים סטטים. אין בזה היגיון. זה כמו לבקש עם מועמד הלך ללמוד באוניברסיטה בלי לבדוק אם הוא הצליח או לא הצליח במבחנים.
התנהגות בורג בטון תחת עומסים סטטיים ודינמיים